חמשת המדדים
1. שיעור מסירה. כמה הודעות הגיעו בפועל. שיעור נמוך מצביע על רשימה לא נקייה או על בעיה בדירוג המספר. זה המדד הראשון שבודקים, כי הוא משפיע על כל השאר.
2. שיעור תגובה. כמה הגיבו או לחצו. המדד הכי טוב לרלוונטיות. אם הוא נמוך, הבעיה בפלח או בהצעה, לא בניסוח.
3. שיעור המרה. כמה רכשו. מדדו בחלון זמן קבוע מראש, לרוב 24 עד 72 שעות, ואל תשנו אותו בין קמפיינים.
4. שיעור חסימות והסרות. האות החשוב ביותר לטווח ארוך. עלייה כאן היא סימן לעצור, גם אם ההמרה טובה.
5. עלות מול הכנסה. עלות ההודעות והעמלות מול ההכנסה שיוחסה. ראו חישוב תשואה.
מה כל תוצאה אומרת
| מה ראיתם | מה זה מרמז |
|---|---|
| מסירה נמוכה | רשימה מיושנת או דירוג שירד |
| מסירה טובה, תגובה נמוכה | הפלח או ההצעה לא מתאימים |
| תגובה טובה, המרה נמוכה | פער בין ההבטחה לעמוד הנחיתה |
| המרה טובה, חסימות גבוהות | רווחי היום, יקר בעוד חודשיים |
| הכול טוב, עומס על הצוות | הצלחה שדורשת תכנון קיבולת |
השורה הרביעית היא זו שהכי קל להתעלם ממנה, והכי יקרה.
ייחוס כן
לא כל מי שקנה אחרי הקמפיין קנה בזכותו. חלק היו קונים בכל מקרה.
הדרך לדעת: החזיקו קבוצת ביקורת. שלחו ל-90% מהפלח והשאירו 10% בלי הודעה. ההפרש בשיעור הרכישה בין הקבוצות הוא התרומה האמיתית. עשו את זה פעם ברבעון, לא בכל קמפיין, זה מספיק כדי לכייל את כל שאר המדידות.
תיעוד
שמרו לכל קמפיין: הפלח, ההודעה, השעה, וחמשת המספרים. אחרי שישה קמפיינים תראו דפוסים שאף ניתוח של קמפיין בודד לא היה מגלה, איזה פלח מגיב, איזו שעה עובדת, ומאיזו תדירות החסימות מתחילות לעלות.
זו הסיבה שקמפיין העשירי של חנות מסודרת מצליח יותר מהראשון, בלי שום שינוי בטכנולוגיה.
